מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת גליליאו, פברואר 2007, גיליון 102
כאשר מחממים בלון מלא אוויר, נפחו גדל וכתוצאה מכך קטנה צפיפות האוויר שבתוכו. דבר דומה קורה לכדור הארץ. עקב התחממותו, הולכת ויורדת צפיפות האוויר של האטמוספרה המקיפה אותו. ההשפעה איננה מוגבלת רק לשכבות האטמוספרה הנמוכות אלא משפיעה אף על השכבות הגבוהות, אלה שמעל למאה קילומטרים. על פי מחקר שביצעו סטלני סולומון (Solomon) מהמרכז הלאומי למחקר אטמוספרי שבקולרדו שבארצות הברית (National Center for Atmospheric Research) בשיתוף עם אחרים, עתידה האטמוספרה המצויה בגובה שמעל 100 קילומטרים, להתדלדל ב-3% עד שנת 2017. פן חיובי של התרחשות חזויה זו הוא חיסכון בדלק להחזקת לוויינים בחלל וביניהם תחנת החלל הבינלאומית. תחנת החלל הבינלאומית מצויה בגובה שבו לאטמוספרה יש השפעה על האטת התחנה, עקב חיכוך עם האטמוספרה. כתוצאה מכך הולך ופוחת גובהה של התחנה מעל פני כדור הארץ עם הזמן. על כן, קיים צורך אחת לתקופה, להאיץ את מהירותה כדי להגביהה שוב, דבר המצריך דלק. אם אכן תידלדל האטמוספרה בגבהים שמעל 100 קילומטרים, הרי שיהיה צורך בפחות דלק, דבר שמשמעותו חיסכון בכסף. דבר זה נכון כמובן גם לגבי לוויינים אחרים.
הצד השלילי של תרחיש זה הוא שגם אורך החיים של זבל החלל יגדל. החלל שמסביב לכדור הארץ מוקף כיום באלפים רבים של גופים מלאכותיים המוגדרים כזבל חלל, גופים מלאכותיים המקיפים את כדור הארץ שאין בהם עוד שום תועלת אך הם משיכים ומקיפים את כוכב הלכת שלנו. זבל החלל נוצר בהדרגה מאז שיגורו של הלוויין הראשון ספוטניק (Sputnik) בשנת 1957 והתרבה מאז מאד. כיום מצויים בחלל כעשרת אלפים גופים שגודלם יותר מזה של אשכולית וכמאה אלף כאלה שגודלם מעל לסנטימטר. הגופים מסכנים חלליות ולוויינים פועלים, המקיפים את כדור הארץ ובהם תחנת החלל הבינלאומית. מסלולה של זו האחרונה עובר שינוי מספר פעמים בשנה כדי להימנע מהתנגשות עם זבל חלל שכזה. פגיעתו של זבל חלל עלולה להיות קטלנית במיוחד אם היא תפגע באסטרונאוט המצוי מחוץ לחללית.
השפעתה של ההתחממות הגלובלית עלולה לחרוג, אם כן, מחוץ לגבולות כדור הארץ. זבל החלל המהווה סכנה לחלליות, לוויינים ואסטרונאוטים המשוטטים בחלל עלול להאריך חיים יותר ממה שהיה צפוי ללא ההתחממות הגלובלית, בה בשעה שאנו מעוניינים דווקא בקיצור חייו ככל האפשר.
כאשר מחממים בלון מלא אוויר, נפחו גדל וכתוצאה מכך קטנה צפיפות האוויר שבתוכו. דבר דומה קורה לכדור הארץ. עקב התחממותו, הולכת ויורדת צפיפות האוויר של האטמוספרה המקיפה אותו. ההשפעה איננה מוגבלת רק לשכבות האטמוספרה הנמוכות אלא משפיעה אף על השכבות הגבוהות, אלה שמעל למאה קילומטרים. על פי מחקר שביצעו סטלני סולומון (Solomon) מהמרכז הלאומי למחקר אטמוספרי שבקולרדו שבארצות הברית (National Center for Atmospheric Research) בשיתוף עם אחרים, עתידה האטמוספרה המצויה בגובה שמעל 100 קילומטרים, להתדלדל ב-3% עד שנת 2017. פן חיובי של התרחשות חזויה זו הוא חיסכון בדלק להחזקת לוויינים בחלל וביניהם תחנת החלל הבינלאומית. תחנת החלל הבינלאומית מצויה בגובה שבו לאטמוספרה יש השפעה על האטת התחנה, עקב חיכוך עם האטמוספרה. כתוצאה מכך הולך ופוחת גובהה של התחנה מעל פני כדור הארץ עם הזמן. על כן, קיים צורך אחת לתקופה, להאיץ את מהירותה כדי להגביהה שוב, דבר המצריך דלק. אם אכן תידלדל האטמוספרה בגבהים שמעל 100 קילומטרים, הרי שיהיה צורך בפחות דלק, דבר שמשמעותו חיסכון בכסף. דבר זה נכון כמובן גם לגבי לוויינים אחרים.
הצד השלילי של תרחיש זה הוא שגם אורך החיים של זבל החלל יגדל. החלל שמסביב לכדור הארץ מוקף כיום באלפים רבים של גופים מלאכותיים המוגדרים כזבל חלל, גופים מלאכותיים המקיפים את כדור הארץ שאין בהם עוד שום תועלת אך הם משיכים ומקיפים את כוכב הלכת שלנו. זבל החלל נוצר בהדרגה מאז שיגורו של הלוויין הראשון ספוטניק (Sputnik) בשנת 1957 והתרבה מאז מאד. כיום מצויים בחלל כעשרת אלפים גופים שגודלם יותר מזה של אשכולית וכמאה אלף כאלה שגודלם מעל לסנטימטר. הגופים מסכנים חלליות ולוויינים פועלים, המקיפים את כדור הארץ ובהם תחנת החלל הבינלאומית. מסלולה של זו האחרונה עובר שינוי מספר פעמים בשנה כדי להימנע מהתנגשות עם זבל חלל שכזה. פגיעתו של זבל חלל עלולה להיות קטלנית במיוחד אם היא תפגע באסטרונאוט המצוי מחוץ לחללית.
השפעתה של ההתחממות הגלובלית עלולה לחרוג, אם כן, מחוץ לגבולות כדור הארץ. זבל החלל המהווה סכנה לחלליות, לוויינים ואסטרונאוטים המשוטטים בחלל עלול להאריך חיים יותר ממה שהיה צפוי ללא ההתחממות הגלובלית, בה בשעה שאנו מעוניינים דווקא בקיצור חייו ככל האפשר.
עוסק מזה שנים רבות בפיתוח תכניות לימודים במדע וטכנולוגיה במסגרות שונות, בעיקר במסגרת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך, מרצה בנושאים של הוראת המדעים וחינוך מתוקשב, מחבר מאמרי מדע פופולאריים המתפרסמים בבמות שונות כגון גליליאו וגליליאו צעיר. פירסם מספר ספרי מדע בדיוני, רובם לילדים וכן סיפורי מדע בדיוני רבים בכתבי עת שונים.
בעל תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בחינוך בתחום פיתוח תכניות לימודים.
תחומי עניין: פיזיקה ,מדעי החלל, חינוך, חינוך מתוקשב, עתידנות, מדע בדיוני, אינטרנט.
בעל תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בחינוך בתחום פיתוח תכניות לימודים.
תחומי עניין: פיזיקה ,מדעי החלל, חינוך, חינוך מתוקשב, עתידנות, מדע בדיוני, אינטרנט.